בשעורינו האחרון,אצל ד"ר גילה קורץ.היא דברה על פדגוגיה מתוקשבת.
ואני הקשבתי וחשבתי לעצמי.כמה זמן נדרש מן המורה לעסוק בטכנולוגיה ובכל מה שמתלווה לתקשוב.
וכמה זמן נשאר לו להתפנות להשקעה אמיתית,איכותית ובעיני החשובה ביותר:חינוכית! להשקיע בפדגוגיה!
קראתי את המאמר מאת:גלעד שפירא ועירית אהרון,'פדגוגיה דיגיטאלית ריאלית'.
קראתי בעיון את העקרונות שלדעתם הם הבסיס,לפדגוגיה מתוקשבת טובה:
לספק התנסויות בתהליכי הבניית ידע;
ללמד לראות נושאים מנקודות מבט שונות;
למקם את הלמידה בהקשר רלוונטי;
לעודד את "הבעלות" של התלמידים על תהליך הלמידה;
להפוך את הלמידה לפעילות ואת ההוראה להנחיה;
לטפח מודעות לתהליכים של יצירת הידע;
לאפשר ייצוג ידע בדרכים שונות – בכתיבה, בתמונה, בקול;
לעודד איתור, גילוי, עיבוד, ביקורת ויצירה של ידע.
וחשבתי...
איפה ההתיחסות לידע עצמו?!
היכן האיכות של הפדגוגיה מקבלת כאן מקום?!
האם חלילה היא לא נופלת בין הכסאות?!
והשאלה הגדולה מכולם---
האם דור העתיד שאנו מגדלים,משקיעים בו ומחנכים ביזע רב,יגדל לדור מתוקשב מאד,
אך---
נטול ערכים חינוכיים אמיתיים!
ערכים שדורות קודמים נלחמו עליהם עד חורמה ועד מוות!!
אני חושבת,שהפדגוגיה נופלת כאן מאד.
מורה הוא סופרמן:מאמן,אומן בציור ובעיצוב,יודע לנהל משרד אישי שבו:טפסי ביה"ס,טפסי הילדים,עדכון הורים ומורים,מארגן מסיבות,שחקן וקומיקאי מדופלם וכו'
אך,אם המורה יהיה עסוק גם בכל נושא התקשוב:עדכונים,מעקב אחר תלמידים,בנית מאגרי מידע והיריעה עוד ארוכה...
וכל זה מבלי להפחית בדברים הנדרשים ממנו שאת חלקן המועט פירטתי קודם,לא יוותרלו זמן ל-ח-נ-ך!!
והכוונה שלי בחינוך זה:
חינוך לערכים אמיתיים,לאהבה,לאכפתיות,להתחשבות,
להשקעה בכל תלמיד ולקדמו מבחינה התנהגותית ורגשית.וחלילה,ליפול בין הכסאות.הרבה ילדים יכולים,
אביגיל דרלינג!
השבמחקהשכלת בחוכמתך הברוכה לכתוב. מסכימה עם כל מילה! הלוואי ונצליח להשכיל ללמוד כיצד לא לפגוע בהקניית הערכים בשביל עוד שימוש בטכנולוגיה עכשוית.....