הילכו יחדיו, אם יפרדו?

כשאני ממוקמת עמוק בין מאמרים ומחקרים שונים העוסקים בחינוך בכלל, ובלמידה איטראקטיבית בפרט, אינני יכולה שלא להרהר ביישומם.
כעובדת הוראה בפועל, היכן אני מכניסה ומשלבת את הלמידה האינטראקטיבית בתוך עבודת החינוך השותפת שלי, הסוחפת והמלאה.
אני חושבת שמילת המפתח היא: תכנון--כשהתכנון מראש מנווט עפ"י השיקולים החינוכיים והדידקטיים. קרי: חלוקה נכונה לקבוצות, שימת דגש על מיומנויות חשובות, בסיסיות,ערכיות ובהמשך אף מאתגרות ומקדמות קוגנטיבית. תכנון זה יכול להביא לידי יישום בפועל של הלמידה האינטראקטיבית מבלי לאבד את ההדגשים האמיתיים והבסיסיים ובעיקר כ"כ עקרוניים  בחינוך.
ואסיים בתפילת המורה, שלי היא מאד משמעותית: "אלוקי,סייע לי במלאכתי... וזכיני נא לראות ברכה בעמלי, שלא ישכחו תלמידי את לקחך הטוב כל ימיהם,ולא אהיה כזורע ואינו קוצר, והיה זה גמולי ותהא הוראתי שעשועי, חזקני ואמצני...אמן, סלה!

האופק מרחיב אופקים

ה"אופק החדש" סוחף את כל מערכת החינוך, למסה ענקית של שעות, יישום וחלום מימוש ה"סטנדרטיזציה".
פרופ' עמי וולנסקי במאמרו:
The Rise and the Price of the Standards Movement

הגיע למסקנה ש"הטענה העיקרית מצד מתנגדי תנועת הסטנדרטים לא היה מכוון בכוונה כדי ליצור יותר הקפדה על מטרות הלימודים או כדי לשפר את ההישג של העלאת ציפיות. במקום זאת, המתנגדים מחו על הנטייה להתעלם מן הצרכים הפסיכולוגיים כמו מוטיבציה של  מורים ותלמידים, כי הצרכים מהווים את הבסיס של תיאוריות מוטיבציה מעשית מודרנית בכל סוגי הארגונים היום. הבעיה, במלים אחרות, לא היתה הסטנדרטים, כשלעצמם, אלא עם הדרך שבה הם היו משולבים - או לא - עם הצרכים של המקצוע ועידוד של התלמידים. יתר על כן, המתנגדים לא טענו נגד הרעיון של סטנדרטים. במקום זאת, הם תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לחוות את בית הספר, אשר לאחר מכן הפכה ממוקדת הרבה יותר על בחינות ולא על לימוד לשמה. זה אופי טוטליטרי של תנועת הסטנדרטים, יחד עם דרישות לרכז החינוך ולכן "להשתלט" על בתי הספר, לקחת את השליטה על ענייני הלימודים שלה, בא על חשבון של מורים ותלמידים כאחד. ואכן, צרכי תלמידים, מורים, בתי ספר, הקהילות התעלמו מכל סדרי העדיפויות שלהם, וערכיהם . זה לא היה רק זלזול במקצוע ההוראה אלא גם עבור ערכים דמוקרטיים בסיסיים, בורות של מה זה אומר לכבד את הזולת 'צרכים ועוצמה'. מדינה, או ממשלות פדרליות ניסו חקיקה ספציפית או מדיניות מימון. למותר לציין כי בית הספר לא נכלל בדיונים הללו.  במקום העבודה,  היה הכרה בכוחו של הפרט ואת הצורך לחזק את המוטיבציה, המורל שלהם, שביעות רצון, ערכים משותפים, והרמוניה הארגונית. זה לא היה המקרה עם תנועת הסטנדרטים. בעולם של חינוך, אנשים הרגישו שהתעלמו מכל הניסיון שלהם, ערכים, זהות מקצועית, והציפיות היו, הפיכת העבודה שלהם לחוויה משפילה בתהליך. זו לא היתה הכוונה הראשונית של מתכנני המדיניות של החינוך או של החולמים ל סטנדרטים יותר. אבל זו היתה התוצאה".  ואני תוהה האם מישהו שהוא מספיק משמעותי ומספיק אידיאליסט שיעצר ויבחן את הדברים במבחן המציאות. אנו 5 שנים נמצאים בסחרור ה"אופק חדש". ובתי ספר נוספים מצטרפים.  והעובדות בשטח צורמות מעט, ולא נראה כי ה"סטנדרטיזציה" באמת מתגשם כאן.  ואני מקווה שיקום אדם אמיתי במערכת החינוך שיבדוק את הדברים לאשורם.

אני שקועה עד מעל ראשי בעבודה הסמינריונית שלי, שנושאה העיקרי הוא: הלוח האינטראקטיבי, ועמדות המורים כלפי שילובו בשיח הלימודי. הנושא  מרתק אותי מאד, ומאפשר לי להעמיק ביכולותיו ובדרכים הנכונות לשילובו בלמידה באופן יעיל, כך שהלומדים יוכלו להגיע ללמידה עצמאית ואינטראקטיבית ולהעצים כל אחד את יכולותיו האישיות. אך הטמעה של כלי איכותי זה תלויה, לדעתי, מאד במורים, וקהילה זו שגם אני נמנית עליהם, חוששים משינוי. לדעתי, מניסיוננו המר שהשינויים הביאו אותנו להרעת תנאי עבודה, ולתחושת  החמצה של השליחות האמיתית בעבודתינו. ראה ערך אופק חדש.

 האם הלוח האינטראקטיבי ישתלב בהוראה הכיתתית, ימים יגידו...

מה מצליח בבית הספר?

כולנו רוצים שינוי, שינוי שיביא לכוחות אופטימיים, שישפיעו על בית הספר לטווח הרחוק. וכשקראתי את המאמר, ארגון, שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?מאת: תומס ג'סרג'ובני. ראיתי את היכולות הטמונות בשינוי המבוסס על תפיסה הרואה בבית הספר קהילה, כיון  שהחברה הכללית, המורים וההנהלה מחויבים במוסר גבוה הן בפן החינוכי והן בפן האתי, כך  שהמורווחים העיקריים הם התלמידים- דור העתיד שלנו שיצמח עם מוסר חיים נכון, עם יחס של כבוד ואכפתיות לכל אדם ועם כל ההדגשים הנגזרים נכך, בנוסף הם אף יממשו את הפוטנציאל הקוגנטיבי הטמון בהם , ביתר יעילות עי"כ שהמורים יגרו ויעשירו את יכולותיהם בדרכי למידה שונות ומגוונות. כמובן שדרך זו היא לא קלה ויש להבנות אותה באופן המיטבי ביותר, אך, לדעתי היא נכונה וכדאית לטווח הרחוק.

השמים הם רק קו הזינוק

ספרתי בעבר, על הרצון החזק שבי לאמן אנשים, ולהוציא מהם את הכוחות הטמונים בהם ואף להוציא יכולות מן הכח אל הפועל, ולהגשים חלומות!!.
הרבה פעמים הייתי רוצה לעשות זאת לעצמי, לצאת מן השגרה שגורמת לעיפות החומר, ולהצליח למנף כל חוויה, אף אם היא לא קלה, להרגיש העצמה אישית מחויות יומיומיות בעבודה, עם הילדים ואף עם הבעל.
רציתי לשתף בבלוג שלי סרט ששלח לי בני מרגליות, מאמן אישי ובעל יכולת העצמה בלתי פוסקת. שווה לצפות בו.אני חושבת שהוא נותן מענה ליכולת להסתכל על הדברים אחרת, לשמוח ב"יש", ולהחמיא לעצמינו על ההצלחות הקטנות והיומיומיות שלנו, ולאמר: "השמים הם רק קו הזינוק".
http://www.youtube.com/watch?v=VHGcy67kZpM
צפיה מהנה ומעצימה לכולנו!

"אופק חדש" או, ישן אך מעורר ענין?!

במסגרת כניסתי לרפורמה החדשה "אופק חדש", רציתי להאיר זוית מחשבה מענינת ואף להתבסס על מאמרו של Larry Cuban "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". במאמצי הרפורמה הנוכחיים דור חדש של מתקנים נלחם בצורה הטכנית וממוקדת-התכנים של ההוראה המדגישה מיומנויות ותכניות לימודים מדידות ומוערכות במיפויים וטבלאות.  אם בוחנים את ליבת החינוך הבית ספרי: היחסים ההדדיים בין המורה, התלמידים והתוכן, מגלים כי המחוז אינו מצליח לגשר בין סדר היום של קובעי המדיניות לבין מה שמתרחש בפועל בכיתות. זו אפוא הזווית המוסדית הארגונית כפי שגובשה על סמך עבודתם של כמה חוקרים ושאפשר לראות בה ראשיתו של הסבר מדוע ההוראה ופעילויות בית-ספריות מסוימות מבודדות מלחצים חיצוניים לשינוי מהותי. ב"אופק חדש" התוכנית החדשה ו'המשודרגת' של משרד החינוך ניכרים הדברים היטב, המורים מחויבים לעבוד שעות נוספות, שחלקם באופן פרונטאלי וחלקם באופן פרטני, אך בפועל, הרפורמה שרצו להנהיג בהקטנת מספר ילדי הכיתה, באופן ובאיכות העברת חומרי הלמידה ללומדים, ובהתנהלות המנהלית, כפופה בסופו של דבר למנהל הבית-ספרי ולמחוז המופקד עליו. ובידי המורה המעביר את החומר ומלמד בפועל בכיתה ניתנת הסמכות ליישמו. ולכן, לדעתי, צודקת Larry Cuban בסברתה שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי. ניתן לשפר את המצב על ידי צבירת מידע על רפורמות מסוימות והתחקות על קורותיהן. אפשר לעשות עוד יותר על ידי לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית-ספריים, בתכניות לימוד ובהוראה, במטרה לזהות בהן דפוסים חוזרים. כמו כן, אפשר לשפר את המצב על ידי בחינה מדוקדקת של ההסברים החלופיים שהוצעו כאן ובמקומות אחרים ועל ידי הערכתם לאור הנתונים.

לשחק, ללמוד, או שניהם יחד?

מאמר שקראתי בנושא בית- ספר אינטגרטיבי, היה מסקרן מאד, ורציתי לשתף בבלוג שלי, במאמר מתואר בית-ספר, הפועל על פי חזונה ואמונתה של קרולין פראט, שטענה שילדים צריכיםלעבד חוית למידה תוכ' התנסות אישית כדי להגיע להפנמה והכנה אמיתית לחיים.

הילדים התנסו בלבנים, בקוביות עץ ובעבודה סיזיפית אמיתית, כדי ללמוד. והכל דרך משחק. משחק המספק לילדים איך לנהל מו"מ עם העולם שבו הם חיים, להבין איך מצבים בחיים קורים ואיך אנשים חיים יחד. הילדים התנסו והצליחו תוכ' "להבין וליצור את ההיגיון של העולם סביבם". כלשון המאמר. ההסתכלות על ילד קטן, כחוקר עם אומץ, סקרנות ותשוקה לחקור, לגלות ולנסות דברים בעצמו. היא הסתכלות עמוקה ונכונה ללדעתי, והאידיאל שבכך הוא, שהתנהלות ביה"ס איפשרה לילדים לספק להם סביבה שבה גילויים כאלו יכולים להתרחש. אף הציטוטים של בוגרי ביה"ס שמדווחים על חוויות למידה עמוקות ואיכותיות מוכיחים שהילדים היו מאותגרים מבחינה קוגנטיבית על אף הלמידה האנומלית והאינטגרטיבית הזו.

" הילדים התנסו בחקר, צביעה ועבודה תוכ' למידה, כשלמדו על הויקינגים התלבשו כמוהם, בנו אוניות כמוהם והפכו לויקינגים ממש" כדברי בוגר אחד.

בקריאת המאמר, התחברתי לחווית הלמידה של הילדים ואף קרולין פראט, מנהלת ביה"ס ויוזמת הרעיון טענה שילדים צעירים צריכים בתחילה ללמוד בניסוי מהסיבה המידית שלהם וכשהם מתבגרים הם לוקחים את המיומנויות ומשליכים אותם על שדות אחרים בעזרת המורה, הם מרחיבים את האופקים בעצמם, מראים לי שהאמונה בילדים, ויכולת חוויה אישית היא לא סותרת למידה פורמאלית ופרונטאלית ויכול להיות שאף קימת אפשרות שילדים מגיעים ללמידה עם יותר עומק, ואף ובעיקר לילדים שהלמידה הפרונטאלית היא "בלתי אפשרית" עבורם, כגון: ילדים עם קשיים מוטוריים, קוגנטיביים, קשב וריכוז וכו' שביה"ס מסוג זה יכול לאפשר להם חווית למידה עוצמתית ועמוקה. ובעיקר חיובית עבורם. כיון שחווית הצלחה היא מסוג הדברים שביה"ס רגיל ונורמטיבי לא יכול לאפשר להם או רק במעט.

מי מפחד משינוי?

הייתי מגדירה את לימודי המקצועיים, במכללה, כמחולקים לשניים: לפני הכרת הלוח האינטראקטיבי (הלוח החכם), ואחריו.

לימודי בקורס:"עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות". היו חויה מדהימה מבחינה אישית ומבחינה מקצועית.אני רוצה להתייחס לפן המקצועי, והוא: הכרת ההלוח האינטראקטיבי. ככל שלמדתי עליו, ובעיקר התנסיתי בו, ראיתי שיש בו עולם ומלואו. מצד אחד הלוח ברמת שימושיות גבוהה מאד, ומאד נגיש.ומצד שני ככל שמעמיקים בו רואים שהיכולות והפעילויות שניתן להפיק ממנו, הן רבות ומגוונות. ואני חשה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולהתנסות בו.

אני חשה שמורים, ואני בינהם, חשים רתיעה מכל הקשר טכנולוגי בכלל, ומטכנולוגיות תקשוב בפרט. הם חשים מאוימים מהדרישה הגבוהה של התנסות וזמן שבדבר ידרוש מהם. ואף נרתעים מלהתנסות בשינוי!!

שינוי הוא דבר מרתיע, רב בו הנסתר על הגלוי ויש צורך באומץ רב כדי לתת לו להתרחש, ראשית בתוכינו המורים, ואח"כ בסביבת העבודה/הלמידה  המוכרת, הישנה והטובה שלנו.

הייתי שמחה אם היתה לי האפשרות להתנסות יותר בלוח האינטרטיבי, ואף להשתמש בו כחלק אינטגרלי מן מערכת השיעורים, תוך תמיכה טכנולוגית מטעם ביה"ס, הדרכה ואף אפשרויות להתנסות קדם כיתתית.

אני חושבת שהרבה מן הרתיעה והחשש של המורים היתה מתמזער, והיה מאפשר למורים להשתמש באומץ שבהם ולהתנסות. 

פייסבוק ולמידה- הולכים יחד?

 

בלימודי, אני שומעת הרבה שאנו, הבוגרים, מוגדרים, כ"מהגרים דיגיטאליים" צריכים להתאים את עצמינו ל"ילידים הדיגיטאליים", התלמידים. ולהיות מתוקשבים כמוהם, וכל זאת כדי להוביל אותם באופן מיטבי, בתוך מבוך הידע המציף.
כשאני רואה ושומעת למה נחשפים הילדים דרך האינטרנט, אני מאד מודאגת מן החומר והידע הלא מסווג.וחוששת למה יגדל דור העתיד.
כ"מהגרת דיגיטאלית" שנחשפת לאתרים מרתקים ולידע רב ואינסופי,  אני מגלה חומרים נהדרים וידע רב, איכותי ומאד יעיל ללמידה. אנחנו הבוגרים צריכים לדעת לעשות זאת, באופן הנכון, לדעת לנתב את ילדינו, להיחשף לחומרים איכותיים, שיקדמו אותם בלמידה, ללמד אותם את היכולת של איסוף מידע ולנתבו ביעילות תוך קידום יכולותיהם האינטלקטואליות והאינטראקטיביות, כישורי החברה שלהם, ובעצם, כל מה שחשוב באמת, כדי שיגדלו לילדים שמחים, מצליחים בזכות עצמם, ואוהבים את עולמם!
תוך כדי לימודי נחשפתי, לפייסבוק, החוויה הראשונית היתה של חשש גדול מן האתר הזה, שמזוהה עם פתיחות גדולה, חשיפה לחומרים לא מסווגים, והתמכרות אליו, בעיקר של בני נוער.
ולשמחתי הרבה, נחשפתי לחווית למידה מדהימה!.
כן, זה היה עבורי, הארה, שקימת חווית למידה בפייסבוק!
כשהערתי הערה או הארה, קבלתי תגובות מן המרצה המדהימה שלנו, ד"ר חגית מישרטל, מחברותי לקורס, והתגובות היו מידיות, מעצימות, ומאד מפרגנות! והשיח שהתעורר סביב הנושא היה מדהים:הן מבחינה אינטלקטואלית-למידת עמיתים והן מבחינת הפרגון-המחמאות המעצימות, והמחכימות כל כך!. הרגשתי חווית למידה מעצימה וכל זה לא יאמן! בתוך אתר הפייסבוק שכ"כ חששתי ממנו, ןלא ראיתי בו סביבת למידה כלל!.
תקותי היא-שאוכל לכוון ולקוון את ילדי/תלמידי למיטב שבטכנולוגיה , שאוכל ואדע לנתבם,לחומרים ולמקומות איכותיים, כי ראיתי שניתן ליישם,לדלות וליצור חומרים ותוכן איכותיים בכל אתר אינטרנטי, קשה אבל נוכחתי שניתן ליישום! ולוואי ואצליח.

פדגוגיה, תקשוב...ומה שבינהם!

       בהתמודדות האינסופית שלי מול הטכנולוגיה. ואני מדגישה "מול", כי הרבה פעמים אני מרגישה שהטכנולוגיה עומדת מולי במקום להיות "עזר כנגדי".
     ערכתי יחד עם חברתי, על פי בקשת המרצה הנהדרת ד"ר ליאת אייל, את הקריטריונים למורה מקוון איכותי, ובמהלך החיפוש אחר חומר מתאים, הפנתה חברתי את תשומת ליבי, למאמר מצוין של אברום רותם, תכנון שיעור מקוון. בסיום המאמר מופיעים המשפטים הללו, ככתבם וכלשונם: "מורה טוב הוא קודם כל מורה ולא טכנאי. יכולתו הפדגוגית היא הבסיס להוראה איכותית בשיעור המתוקשב.

    שיעור טוב הוא קודם כל שיעור שנועד לקדם מטרות הוראה וכישורי הלומדים, ורק לאחר מכן עומדת הטכנולוגיה ליישום מטרות אלה.
     מילים אלו היו עבורי כמים קרים לנפש עייפה, כמורה 18 שנה, פתאום הרגשתי שטכנולוגית התקשוב,מפילות את הרצפה שתחת רגלי, ומערערות את כל תחום ההוראה הפדגוגית שאני הכרתי. הבנתי שאין זה משנה כמה תהיה מתוקשב ומקוון, ראשית עליך להיות מורה טוב. אברום רותם טוען, שעל ההוראה להיות 'הוראה ממזגת', יש לשלב בין ההוראה הפרונטאלית לבין ההוראה המתוקשבת, יש הרבה המתנגדים לדעתו, וטוענים שההוראה צריכה להיות שונה מן הבסיס. אני מאד מתחברת לדעתו של אברום רותם, מכמה סיבות:
     א. המורה הותיק פחות לחוץ ומפוחד מן השינוי, יש קשר לידע קודם, ההוראה הפרונטאלית, עם חיבור לידע חדש, ההוראה המתוקשבת, הקונטרוביסטית.
     ב. המורה מרגיש ש"כבודו במקומו מונח" הוא לא צריך להיות מתכנת, יוצר אתרי אינטרנט, מתוקשב אונליין, כדי להיות מורה טוב!
    השנה, אני מתנסה במגוון פעילויות מתוקשבות, אני מבינה טוב יותר את המושג "הוראה קונסרוקטיביסטית", ומאד רוצה להצליח למזג בין הידוע והמוכר לי, ההוראה הפדגוגית, לבין ההוראה המתוקשבת, אני פחות מפוחדת, ההתנסות שווה הרבה מאד, וכן ההבנה שמפציע בי שאינני צריכה להיות טכנאית או מתכנתת. אני צריכה להיות מורה טובה ולהשתמש בכל הכילים המקוונים שקבלתי, כדי לייעל את ההוראה, בעז"ה מקווה שאצליח!   



מי חכם באמת?

אני נמצאת בתקופת ביניים, לא פשוטה.
לכאורה, אנחנו,הכוונה המורים, בחופשה, החופש הגדול שכל עובדי הציבור, כולל חברי הכנסת החופשים, לוטשים עליו עינים!!
הילדים, בבית. מצפים להנאה והנעה, בלתי פוסקת!!

ואני...אני בלימודים. הסימסטר הזה היה...מרתק והעבודות דורשות שעות אינספור,

ישיבה אינסופית מול המחשב,של עבודה והגהה. כשהילדים רוקדים בבית מן ריקוד אינדיאני מטורף תוך קריאות קצובות שמהדהדות באזני,אמאאאא.

אך יחד עם זאת, חשוב לי מאד לספר על חויה מקסימה שחויתי במהלך עבודתי, על הלוח החכם.

הן בעבודת סיום קורס של המרצה מדהימה, ד"ר אתי כוכבי, ששמו: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה".

והן בעבודתי הסמינריונית, על הלוח החכם. ובשל זאת, התנסיתי רבות

בלוח החכם, מקריאת חוברת התרגולים של בריינפופ, שנתנה לנו, המרצה ד"ר אתי כוכבי, ועד להפעלתו והתנסות רבה, תוך כדי יצירת מטלות בו.

ההתנסות היתה ארוכה ומיגעת, אך לדעתי, משתלמת!. הלוח החכם הוא כלי מדהים, שנותן מענה נפלא לשונות בין התלמידים, לפעילויות אינטראקיביות, תוך חשיבה קונסטרוקטיבית מסדר גבוה, להעלאת רמת הפדוגיה,ליישום מיטבי, תוך שימוש בפדגוגיה.

הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו (אלדוס לאונרד האקסלי)

חויתי היום חויה מיוחדת,בשעור המצוין של דר' ליאת אייל.
ליאת פתחה לנו צוהר נפלא,בעיני, להעיז לשנות בהוראה,דרך מחקר פעולה.

מאד אהבתי את הרעיון של שינוי אמיתי בכיתה,בהוראה או בחברה הכיתתית דרך מחקר פעולה.התואר הראשון שלי בחינוך מיוחד היה עפ"י מחקר פעולה ובו הצלחתי בעזרתו, ובעזרת ה' לעשות שינוי מדהים בכיתה!!.הכנסתי מערך של שיעור חברה כפול כדי לעשות שינוי בכשורים חברתיים תקינים בכיתה.בעיקר אצל ילדים 'המוגדרים' כילדים עם כישורי חברה נמוכים או לא תקינים.אף מנהלת ביה"ס ראתה בחשיבותו, עד כדי כך שהיא הכניסה לתוכנית מערכת השעות הבית ספרית שיעור חברה ושיעור כישורי חיים!!

האפשרות של מורה לעשות שינוי כל כך מהותי!! להשתמש בכח שלו ליצור עם תלמידיו למידה יעילה/ או יחסי חברה חיוביים וכדו'.

ממנף את המורה ואת תפקיד ההוראה למקום מכובד ונכון,ובעיני,למקום החשוב ביותר!.

צפו בסרטון,ותעיזו!!!...זה כדאי.





ספרים,רבותי ספרים!

ד"ר גרופר שרה במאמרה:"הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה",אמרה משפט חכם מאד,לדעתי:"הטכנולוגיה,על פי תפיסתי,אינה יוצרת תורה חינוכית חדשה אלא מאפשרת להעצים באופן משמעותי את החויה הלימודית ואת האפקטיביות של הלמידה".

זהו,אני עמוק בתוך הסקירה הספרותית,ואני רוצה לשתף את קוראי שזה פשוט מרתקקק!

לקרוא את הדעות של כל אחד,להבין את העמדה של כל כותב ואת נקודת המוצא שלו. פשוט מרתק!!

הדבר הקשה ביותר,הוא: לנתח את המאמרים לפי נושאים ,לפתח כל נושא לעומקו ולהקיף אותו מכמה זויות,כדי להגיע לנקודת הזיכוך עצמה,לשורש הקטן שהוא עמוד התווך של הנושא.

עבודת המחקר שלי,היא בנושא עמדות מורים כלפי הלוח האינטראקטיבי,הנושא מאד מסקרן אותי,מאד מאתגר עבורי ואני תקוה שאוכל להוציא ממנו את המירב,או יותר נכון מן הספרים והמאמרים שאני קוראת!!.

הזמן קצר והמלאכה מרובה....

מי חכם באמת?!

אני מתנסה כעת,באחד הקורסים,בהפעלת לוח אינטראקטיבי למטרות לימוד ובנית שיעורים אינטראקטיביים,וזה משתלב לי נהדר,עם העבודה הסמינריונית שלי,בנושא הלוח האינטראקטיבי.
קימים בתי ספר בארץ,וכמובן בחו"ל,שעובדים עם הלוח האינטראקטיבי,כבר כמה שנים.
כאחת שלא נחשפה אליו בעבר,אני נהנית לקרוא עליו מחקרים,ואף להתנסות בו,כשעשוע חדשני נהדר.
ובקריאת המאמרים עליו,אני מתרשמת שהשינוי הוא לא רק קוסמטי,אלא,שינוי אמיתי שיביא אף לשינוי פדגוגי,בעז"ה,ולקידום אמיתי בלמידה עצמה.
כחלק מפעילות הקורס,אני בונה פעילות אינטראקטיבית ב"לוח החכם",ואשמח מאד להעלות אותו לבלוג.

שווה לחכות....

גם אם לא זוכרים,לומדים!

התחלתי בשעט"ומ את העבודה הסמינריונית שלי!!!
ובמסגרתה התחלתי לקרא מאמרים מענינים,יותר או פחות.
ונדהמתי לראות כמה הלמידה המתוקשבת מעורבת בבבתי הספר,וכמה היא מעסיקה
את מנהלי בתי הספר והתיכונים,את בוני תוכניות הלימוד של האוניברסיטאות,שנערכים לקראת שילוב התקשוב,בחירת רכזי תקשוב וכו'.
הדבר היפה והחשוב ביותר,בעיני,הוא:המיומנויות השונות שבהן מתנסה הלומד כדי להפנים את החומר  המתוקשב.
"תיאוריות למידה חדשניות מדגישות את המעבר מלמידה המתמקדת בזיכרון עובדות, עקרונות או תהליכים אל למידה המדגישה יצירתיות, פתרון בעיות, ניתוח והערכה".(ע' שמלא,ר' נחמיאס,(2002) היבטים פדגוגים בשילוב האינטרנט בהוראת קורסים אקדמיים,ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב).
המשפט הזה,לדעתי,מסמל את הדבר החשוב ביותר,עבור הלומדים.
כיוון חשיבה שונה של הלומדים,ופתח להבנה בהירה יותר,מאורגנת ומיטיבה עם אלו שמתקשים בלמידה ע"ס זכרון בלבד.

             

לימודים והנאה?!

בשעה טובה ומוצלחת התחלתי סימסטר שלישי בלימודי  ה.M.A בתקשוב.
לא יאומן איך הזמן אץ לו ורץ...
וכנראה זה סימן שאני גם נהנית.
הקורסים מרתקים,מענינים ומחדשים לי המון!
אני נהנית  מכל רגע.
כשאני מסתכלת לאחור,על נקודת ההתחלה שלי.
שבה הכרתי את המחשב בצורתו הפשוטה ביותר ואת האינטרנט ונפלאותיו באופן דל מאד.
וכעת...
אני מכירה את המחשב טוב יותר.(אל דאגה יש לי עוד הרבה מה ללמוד בו)ואת האינטרנט וכל הטכנולוגיות המתלוות אליו בצורה טובה יותר.
אני מרגישה מאותגרת , מתקדמת ולומדת עוד ועוד.
והכי חשוב,נ-ה-נ-ת!!! דבר שכלל לא  מובן מאליו.
מאחלת לכולם לשלב לימודים והנאה,זו האידיליה!

מחשוב או תקשוב?

לקראת כניסת בית ספרינו ל'אופק חדש' בית הספר צריך להיות מתוקשב.
מה זה אומר?
כל אחד מעלה השערות,ומפני ש'אופק חדש' לא נושא בפיו בשורות טובות למורים ,ההשערות המורים,מאד פסימיות...
מה  שברור שהדבר יחיב את המורים לעבודה נוספת מחוץ לשעות העבודה/הלימודים.
(ללא תוספת שכר חלילה...)
האם רמת המחשוב הבית ספרית תהיה צמודה לרמת התקשוב הנדרשת מן המורים?
הנושא הזה מרתק אותנו המורים בהתחשב בעובדה ,שכרגע יש לנו 2 מחשבים בחדר מורים שרב הזמן לא עובדים .
ולהדפיס זו אפשרות נדירה עוד יותר.
כולנו מסוקרנים האם אכן רמת התקשוב הנדרשת תעלה את רמת המחשוב בביה"ס.
ימים יגידו....

אופק חדש?

הפדגוגיה המתוקשבת כבר כאן.
ויש להתייחס אליה כאל עובדה מוגמרת.
חשוב מאד להוציא ממנה את המיטב,הן מבחינה אישית מקצועית,והן מבחינה פדגוגית.
בתוכנית החדשה של משרד החינוך הנקראת:"אופק חדש"
מנסים לתת מענה לצרכי המורה והתתלמיד גם יחד.
המענה,לדעתי,לא נעשה בדרך הנכונה .
עורכי התוכנית  רצו להוריד מעל המורים את העבודה בשעות אחה"צ והערב,ועל כן פינו שעות
שיהיו מיועדות לעבודה במסגרת בית הספר.
לצורך זה יש לזמן משאבים מתאימים.כמו:חדרי ספח,מחשבים זמינים ביחס לכמות המורים הבית ספרית ואף אינטרנט מהיר ויעיל,להוצאת חומרים מתאימים.
והכי חשוב,אין להתעלם מן הצורך בשיעורים מתוקשבים ,שיכללו במערך שיעורי בית הספר ובמערכת הכיתתית.
בפועל,הדברים רחוקים מלהיות כאלו.
דרישות 'משרד החינוך' הן לשלב פעילויות מתוקשבות,להיות זמינים לתלמידים,אף דרך האינטרנט, ולתת מענה מבחינת מערכי שיעור ובנייתם, לצרכים השונים בכיתה.
בית ספרינו יכנס שנה הבאה ל'אופק חדש'.
והתנאים הם כאלו:קיימים שני מחשבים "שפועלים" בחדר מורים ועוד מחשב שאינו פועל באחד מחדרי הספח.
קיימים 3 חדרי ספח בלבד שסופחו לקלינאית תקשורת ,יועצת,פסיכולוגית וכו'.
כך שבפועל אין חדרי ספח העומדים לרשות המורים.
האינטרנט הבית ספרי איטי מ-א-ד! וקימות בעיות טכניות רבות.
כך,שהשעות שהמורה ישהה בבית הספר יהיו רבות ומתישות,אך,לצערי, לא יורידו מן העבודה בבית,כלל.
זמינות למחשב ולאינטרנט.
מקום שקט ונח.
שיחות טלפוניות עם הורים.
ישיבות צוות ועדכונים.
מענה לפעילויות מתוקשבות.
כל אלה ועוד ימשיכו ויהיו על חשבון זמנו הפרטי והמועט כ"כ של המורה .

קראתי את המאמר,שהופיע בשעורה של ד"ר גילה קורץ,בנושא:טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה פיתוח יחידת לימוד א-סינכרונית,והנושא דיבר אלי מאד,מכיון שמטריד אותי הריחוק שיוצר הקשר הוירטואלי,והופתעתי לטובה,הן מן התגובות של סטודנטים והן מניסיוני.
אחת הטענות העיקריות נגד קורסים בלמידה מקוונת נוגעת לניכור בין המורה לבין הלומדים וכן בינם לבין עצמם. האינטראקציה האינטנסיבית, כפי שהיא מתבצעת הלכה למעשה בקבוצת הדיון, יכולה להפיג את הניכור הזה ואף ליצור מערכת יחסים קרובה ללא "מגע" של פנים של פנים. (מתוך תגובות סטודנטים,על האתר המקוון)
לאחר שקראתי מאמר מענין זה,על למידה מקוונת של קורס "לא אהוב" במיוחד על הל הסטודנטים.
ולאחר שהתנסיתי רבות בלמידה דרך המחשב,אני שמחה להודות בכך שיכול להווצר קשר איכותי,מקצועי דרך הקשר הוירטואלי,
והרבה פעמים, בקשר שכזה נוצר,ובעיקר מעמיק קשר אישי,(קיים)כיון שחסמים טבעיים שעומדים בפנינו ,בשיחה אישית "פנים מול פנים",בקשר וירטואלי, לא קימים ואף מיטיבים ליצור שיחות אישיות קרובות ואינטימיות.
http://kivunim-old.macam.ac.il/article.aspx?menu=2&innerPage=articleHome&id=18

הרהורים על... הפדגוגיה המתוקשבת

ימים טובים

ערב פסח...
אני עסוקה בנקיונות ,מקרצפת,מנקה, את הבית ואת הילדים...
ובאופן טבעי,פחות נפגשת עם חברות לצוות וחברות לבילוי.
וכאן, נחשפתי לפן נוסף ונפלא באינטרנט!
אני ממשיכה לבלות עם חברות,בזמני החופשי שהוא לא מקביל אליהן!
אלא דרך החומר שאנו מעבירות אחת לשניה במייל,והוא יוצר עבורינו,זמן של הנאה ,כל אחת בזמנה הפנוי{?}
אנו חוות חויות ומחדשות רעיונות,וכל זה דרך המייל.
אנו משתפות ומקבלות תגובות,שפשוט כיף להרגיש :

• מקושרת
• נהנית מרגע של הנאה בזמני החופשי
• והכי חשוב,מתנטרלת,מהעבודה השוטפת והמיגעת!

ימים טובים לכולנו

מטרות הבלוג

כחלק מהמטלות הנדרשות לתואר שני,אמרה לנו דר' גילה קורץ לפתוח בלוג.


הבלוג הוא ממש חדש עבורי,מאד מפתיע,מרענן ומסקרן!


אני לומדת הרבה דברים חדשים,מאותגרת מאד,בהרבה חומר מתוקשב.


אני רוצה לעקוב ולראות,כיצד העולם המתוקשב שאני נחשפת אליו,


ישתלב בבית ספרי,באופן פרטי,ובבתי הספר ממ"ד בכלל.


אני מאד מסוקרנת,לאן,העולם המרתק שנחששפתי אליו,יוביל אותי??


אני,מתנסה הרבה מאד,לומדת,ומאד מקווה ורוצה,בעז"ה, להגיע עם הלימוד


למשהו  ממנף מבחינה מקצועית ומבחינה אישית!

ימים טובים

שלום לכולם,


אני שמחה מאד לפתוח את הבלוג הראשון שלי!


ולהיות מבין האנשים המתוקשבים בקורס הנפלא שלנו,


מאחלת לי ולכולנו רב הצלחה,


אביגיל